סלון מהיר תא בעמ ואח' נ' אבנר לוי - מלונאות בע"מ ואח'

החלטה

בצדק טען ב"כ הנתבעת כי בקשה לסילוק על הסף המתייחסת לתוכנו של כתב התביעה ואין בה עובדות חדשות, אינה צריכה תצהיר בצידה, ולעומתה בקשה לתיקון תביעה, אשר לפי טבעה מבקשת לשנות את כתב התביעה ולהוסיף נתבעים או עילות תביעה, היא בקשה שאינה יכולה להיות מוגשת ללא תצהיר.

עוד זאת, כתב התביעה המקורי כפי שהוגש אינו יכול לעמוד מחמת שהתביעה היא תביעה לדמי שכירות מכח בעלות במקרקעין, בשעה שהתובעת אינה בעלת המקרקעין אלא רק בעלת מניות בחברה שהיא בעלת המקרקעין.

מטעמים אלה, ראוי היה להורות על מחיקת התביעה על הסף ועל דחיית הבקשה לתיקון התביעה.

ברם, הואיל ובמקביל להגשת בקשות אלה הגישה התובעת תצהירי ע"ר, ומכח סמכותו של בית המשפט לתקן פגם בכל הליך, ועל מנת שלא לסרבל את ההליכים, והואיל ואני סבור שיש בכתב התביעה המתוקן כדי לסלק את המכשולים הדיוניים, החלטתי לדון בבקשות לגופן, לקבל את הבקשה לתיקון כתב התביעה, ומכח כתב התביעה המתוקן ועל יסוד האמור בו – לדחות את הבקשה לסילוק על הסף, ככל שהיתה הנתבעת מבקשת לראותה כמכוונת כלפי כתב תביעה זה. אני ער לכך שהבקשה התייחסה לכתב התביעה המקורי וניתן לומר שעם תיקון כתב התביעה מתייתר הדיון בה.

אין בכך כדי לשלול אפשרות להגיש בקשה לסילוק על הסף ביחס לכתב התביעה המתוקן, אך אני סבור שהגיעה העת לדון בטענות הצדדים לגופן, ועל כן ככל שתוגש בקשה כאמור – היא תתברר יחד עם הטענות בהליך העיקרי.

ובמה דברים אמורים –

בכתב התביעה המתוקן ובתצהירי העדות הראשית טוענת התובעת כי הצדדים פעלו בהתעלם מקיומה של החברה המשותפת כבעלת המקרקעין, ופעלו כשותפים במקרקעין. טענה זו צריכה הוכחה, אך יש בה כדי לסלק את המכשול שעמד בדרכה של התביעה המקורית.

ודוק, אין מדובר בתביעה נגזרת או במראית עין של תביעה נגזרת, אלא בתביעה שעילתה שונה. התובעת טוענת לפרקטיקה שהיתה נהוגה בין הצדדים ועל פיה נהגו הצדדים לאורך שנים כמו גם בהליכים משפטיים אחרים, ועילת התביעה, לטענתה, מבוססת, בין היתר, על דינים של "עשיית עושר ולא במשפט".

תיקון כתב התביעה בדרך של צירוף החברה שהיא בעלת המקרקעין, כמו גם ניסוח מחודש של עילת התביעה כלפי הנתבעת דהיום, מתקן את הפגמים שהיו בכתב התביעה המקורי ומאפשר לדון באשר שנוי במחלוקת בין הצדדים.

יחד עם זאת, מדובר בטענות שמצריכות התייחסות מחודשת, וחורגות מהמסגרת הצרה והמקובלת של תיקון כתב תביעה, ועל כן אין מנוס מחיוב התובעת בהוצאות הכרוכות בהליכים שהיו עד כה ובהם הבקשות השונות והדיונים. התנהלותה של התובעת מביאה את הדיון לנקודת ההתחלה כשהנתבעת, וליתר דיוק הנתבעות, צריכות להגיש כתב הגנה או כתב הגנה מתוקן לפי העניין, ועל הנתבעת לשקול שנית את רצונה במתן ההודעה לצד שלישי.

על יסוד האמור לעיל אני מורה כדלקמן:

טיוטת כתב התביעה המתוקן, אשר צורפה לבקשת התובעת, תתקבל ככתב תביעה מתוקן מטעם התובעת. התובעת תבצע מסירה כדין לנתבעת הנוספת, חברת חניון קסם בן יהודה בע"מ.

הנתבעות יגישו כתב הגנה או כתב הגנה מתוקן, לפי העניין, תוך 45 יום מקבלת כתב התביעה המתוקן, בידי הנתבעת הנוספת, או 45 יום מהיום, בהתייחס לנתבעת דהיום.

הנתבעת תודיע אם היא עומדת על ההודעה לצד שלישי ובמידת הצורך תגיש הודעה מתוקנת.

בהעדר כתב הגנה מתוקן, ישמש כתב ההגנה הקיים ככתב הגנתה של הנתבעת.

ככל שתוגש הודעה מתוקנת לצד שלישי – רשאי הצד השלישי לתקן את כתב הגנתו ולהגיש כתב הגנה מתוקן תוך 30 יום מקבלת ההודעה המתוקנת.

בנסיבות העניין, איני רואה מקום ליתן כבר עתה צו להגשת תצהירי ע"ר.

ק.מ. נוסף יתקיים ביום 7.4.11, בשעה 08.30.

עד למועד זה ישלימו הצדדים את ההליכים המקדמיים ובכלל זה החלפת תצהירי גילוי מסמכים ושאלונים.